<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן מ'</h1>
<h2>דף סז:</h2>
כלל גדול אמרו כל בריה שאין בה עצם אינה חיה ו' חדשים ולא פליגי דחי הוא דלא הוי אבל מתקיים הוא י"ב חדש ונפקא מינה שאם נמצא חי אחר ו' חדשים בידוע שלא התליע במחובר וכי לא פריש שרי. אך הבעל העיטור והר"ש ז"ל מחמירין ואומרים שהתולע שבהן לאחר י"ב חדש אם חי הוא ולא פריש מותר אבל אם מת הוא אסור דשמא במחובר התליע ומת אבל עדין קיים ועומד באיסורו והר"י מקורביל ז"ל כתב ואותן הקוציני"ש שבפולין ובשאר קטניות פשיטא שבאין בתלוש ואחר שיצאו ופירשו שוב אינן חוזרין בתוכו וטוב להניחם במים רותחין כדי שלא ישרצו בדפני הקדרה והר"ף ז"ל (שם בהגה) כתב מיהו רבינו יחיאל היה אוסרן וגם התוספות משנץ לפי שהן באין במחובר אלא שהתירום לפי שאינן רוחשות (אלא) בתוך הקטנית לפי שהן מהודקות בתוכו ולא דמי לקישות שהתליע באביה פי' קשואים שהתליעו בקרקע במקום גידוליהן דאסורי' דהתם התולע הולך בתוך הקישות לפי שבתוכה חלל כדפי' בתוספות משנץ. ומורי ר' יחיאל היה תופש שרץ בחיות בעלמא (אבל) [אפילו] בלא ריחוש והלוך וכן נראה שהן באין במחובר שהרי באותן פולין נמצא בהן תולעין בעודן לחים (במחובר) [בתלושין] סמוך ללקיטתן ונראה דאותן תולעין גדלים ונעשים קוטנץ והמחמיר תבא עליו ברכה.
והרשב"א ז"ל כתב פולין [ב'] רחשין מצויין בהן (אחר) [אחד] קטן הגדל במחובר והוא גדל בין הקליפה (לשאר בשר) או בבשר סמוך לקליפה ואחד גדול הנוקב ויורד פעמים עד אמצעו אותו הגדול הגדל לאחר מכן מותר קודם שיפרוש ואם פירש ואפילו מת אסור כמו שביארנו. ולפיכך הבא לבשלן בלא בדיקה כיצד הוא עושה שורה אותן במים צונן כדי שיכנסו המים בחורין ויוציאו הרחש שבתוכן ויפרוש כל מה שעתיד לפרוש. ואחר כך ישים בקדרה אחר רתיחת המים כדי שימותו הנשארים בחורים ואם נמצאו קצת בתוך הקדרה משליכן ואוכל השאר שאין בהן כ"כ שיאסרו בפליטתן את תערובתן ויראה לי שאסור לעשות כן [תוך י"ב חדש מפני הרחש הקטן המצוי בעודן במחובר והרי איפשר לו להתקיים כן] כל י"ב חדש [ולפיכך כל תוך י"ב חדש] צריכין בדיקה עבר ובשל בלא בדיקה תוך י"ב חדש אם יכול לבדוק בודק ואם לאו מותר לפי שיש כאן תרי ספקא ספק היה שם ספק לא היה ואם היה שמא נימוח [ונתבטל ואע"פ שאמרו בריה אינה בטלה לא אמרו אלא בריה שלמה אבל מחויה ואפילו חתוכה בטלה] וכל מקום שיש תרי ספקות הולכין בו להקל אפילו באיסור התורה עכ"ל.
ועל מי שמצא אחד מן השרצים בקדרה כגון תולעת וזבוב ונמלה וצרעה וכיוצא בהן כתב הר"ף ז"ל בתשובת שאלה שמשליך אותו ולא נאסור התבשיל בין שהיה חם בין שהיה צונן אבל אם נפסק אותו שרץ בתבשיל שיעורו כשאר איסורין שבתורה בששים והרב ר' שמואל ז"ל כתב ומנהג חסידים ראשונים להתיר תבשיל של ירק שנמצאו בו תולעין כשבודקין אותו אחר שנשלקו הירקות עד ארבעה אבל יותר מארבעה לא רצו להתיר אע"פ שיש בה יתר מששים מפני כי אחר שפשעו הנשים ולא בדקו יפה קודם שליקתן אולי היה בהן יותר ונמוחו וכן דעת הראב"ד ז"ל. וביאר עוד דאשה שנמצא אחר בדיקתה שרץ ארץ אסור מבדיקתה כדין טבח שנמצא אחר בדיקתו חלב וה"מ דבר שהיה נראה לעינים כגון חומט או כיוצא בו אבל התולעים שהם מתליעין בתוך העלין שאינן נראין אלא אחר שליקתן מותר לאכל מבדיקתן עכ"ל. והרמנ"ע כתב ועל הזבוב שנמצא בתמחוי שהוא כלי שני וסלקו ממנו בכף וערה באותה הכף לשאר קערות הכל מותר דשמא בכלי שני נפל וכלי שני אינו מבשל ועוד דנהי דבריה לאו בטלה הני מלי היא גופה אבל אם נמצאת הבריה בקערה משליכין אותה והטעם בטל בס'. וא"כ אפילו היה כלי שני מבשל הכל מותר דמבטל הטעם בס'. ועוד י"ל דלמא לאחר שנתקרר התבשיל נפל וא"כ ספיקי טובא והגיה עליו הר"ף ז"ל מיהו אם נפל זבוב בכף מכלי ראשון הכף אסורה. ואם החזיר אותה הכף בקדרה אפילו הדיחה לאחר שהשליך בה הזבוב צריך שיהא בקדרה ששים מכל הכף. והרשב"א ז"ל כתב בתשובה קדרה של מרק שנפל שם בריה ונאבדה אסור הכל ואם נתנו מהמרק בכף או בקערה וראו שאין שם כלל הכל מותר ואף הקדרה מותר כיון שלא נמצא שם כלל.
<h2>דף ק.</h2>
ועל מי שמצא אחד מן השרצים בקדרה כגון תולעת וזבוב ונמלה וצרעה וכיוצא בהן כתב הר"ף ז"ל בתשובת שאלה שמשליך אותו ולא נאסור התבשיל בין שהיה חם בין שהיה צונן אבל אם נפסק אותו שרץ בתבשיל שיעורו כשאר איסורין שבתורה בששים והרב ר' שמואל ז"ל כתב ומנהג חסידים ראשונים להתיר תבשיל של ירק שנמצאו בו תולעין כשבודקין אותו אחר שנשלקו הירקות עד ארבעה אבל יותר מארבעה לא רצו להתיר אע"פ שיש בה יתר מששים מפני כי אחר שפשעו הנשים ולא בדקו יפה קודם שליקתן אולי היה בהן יותר ונמוחו וכן דעת הראב"ד ז"ל. וביאר עוד דאשה שנמצא אחר בדיקתה שרץ ארץ אסור מבדיקתה כדין טבח שנמצא אחר בדיקתו חלב וה"מ דבר שהיה נראה לעינים כגון חומט או כיוצא בו אבל התולעים שהם מתליעין בתוך העלין שאינן נראין אלא אחר שליקתן מותר לאכל מבדיקתן עכ"ל. והרמנ"ע כתב ועל הזבוב שנמצא בתמחוי שהוא כלי שני וסלקו ממנו בכף וערה באותה הכף לשאר קערות הכל מותר דשמא בכלי שני נפל וכלי שני אינו מבשל ועוד דנהי דבריה לאו בטלה הני מלי היא גופה אבל אם נמצאת הבריה בקערה משליכין אותה והטעם בטל בס'. וא"כ אפילו היה כלי שני מבשל הכל מותר דמבטל הטעם בס'. ועוד י"ל דלמא לאחר שנתקרר התבשיל נפל וא"כ ספיקי טובא והגיה עליו הר"ף ז"ל מיהו אם נפל זבוב בכף מכלי ראשון הכף אסורה. ואם החזיר אותה הכף בקדרה אפילו הדיחה לאחר שהשליך בה הזבוב צריך שיהא בקדרה ששים מכל הכף. והרשב"א ז"ל כתב בתשובה קדרה של מרק שנפל שם בריה ונאבדה אסור הכל ואם נתנו מהמרק בכף או בקערה וראו שאין שם כלל הכל מותר ואף הקדרה מותר כיון שלא נמצא שם כלל.
